פיטוצין

שומעים הרבה את המילה הזו, בלי לדעת בהכרח מה זה הדבר הזה, מה זה יוצר, מה יתרונותיו וחסרונותיו. הרבה מאד יולדות נחשפות לסוג הזה של חומר בלידה, בעיקר בלידות ראשונות ועם אפידורל.

מהו פיטוצין

פיטוצין הוא חומר סינתטי של ההורמון אוקסיטוצין הטבעי בגוף שלנו והוא ניתן לנשים במהלך הלידה.
תפקידו העיקרי הוא לעורר צירים ולהאיץ את תהליך הלידה.
הוא משמש בדרך כלל להשראת לידה או חיזוק התכווצויות חלשות כאשר יש צורך רפואי לזרז את הלידה. הוא יכול להיות מוזרק בשלב מוקדם של הלידה, באמצע או ממש בסוף בשלב הלחיצות.
כאשר הוא ניתן בלידה עצמה בכל שלב, הוא ניתן באמצעות טפטוף תוך ורידי. ישנו מכשיר השולט בכמות של החומר הניתנת. לרוב יתחילו במינון נמוך ויעלו אותו בהדרגה אם אין תופיות לוואי לאם או לעובר.
הוא גם ניתן כפרוטוקל למניעת דימום אחרי הלידה, בשלב השלישי של הלידה- אחרי יציאת התינוק ולפני יציאת השלייה. במידה ולא נפתח וריד במהלך הלידה, הוא ינתן בהזרקה מקומית בירך.

ההבדלים בין פיטוצין לאוקסיטוצין

פיטוצין יכול להקשות על הלידה מאחר שהצירים חזקים יותר ונמשכים זמן רב יותר והוא מפריע להפרשה הטבעית של אוקסיטוצין ואנדורפינים, מה שעלול להקשות על הקשר עם התינוק וההנקה.

מהם הסיכונים?

פיטוצין יכול "לעורר יתר על המידה" את הרחם, לייצר התכווצויות חזקות מאוד ותכופות מאוד, לגרום ליותר כאב ולהציק לתינוק (ירידות דופק) ולכן קצב הלב שלו ינוטר באופן רציף.
בנוסף, הוא יכול להגביר את שיעור ההתערבויות בלידה (התערבות גוררת התערבות).

לפני שבוחרים בזירוז..

בקשו הצדקה לשיטה שנבחרה (באמצעות מודל BRAIN). בדרך כלל, הצוות הרפואי מחליט על שיטת זירוז לאחר הערכת נתונים של הבשלת צוואר הרחם. אם הצוות מציע לזרז את הלידה שלך, תשאלי האם אפשר לחכות עם ההתערבות ולהבין מה את יכולה לעשות כדי להגביר צירים באופן טבעי.